צִ'יוֹדַה-קוּ [千代田区]

1.

צִ'יוֹדַה-קוּ [千代田区] במרכז טוקיו — בעל האוכלוסייה הקטנה ביותר מבין 23 הרובעים המיוחדים — קיבל את שמו מטירת אֵדוֹ [江戸城], שכינויה השני היה צ'יודה-ג'וֹֿ [千代田城], "טירת שדות אלף הדורות".

2.

שטחו של צ'יודה חופף כמעט לגמרי למתחם טירת אדו המקורי, בגבולות תעלת המגן החיצונית — סוֹטוֹ-בּוֹרִי [外堀] — שהקיפה אותו במעגל. התעלה החיצונית קיימת היום רק כשרידים בחלקיה הצפוני והמערבי. בעבר היא עברה גם ממזרח לאתר שבו עומדת תחנת הרכבת המרכזית של טוקיו.

3.

החלק העיקרי של מתחם טירת אדו הוא זה שנמצא היום בשטח הארמון הקיסרי, במרכז צ'יודה. מהטירה נותרו רק שרידים; חלקה העיקרי נהרס בשריפה ב-1873 וחלקים נוספים נהרסו או פורקו בתקופות מאוחרות יותר. רוב השטח הזה מוקף בתעלת המגן הפנימית, אוּצִ'י-בּוֹרִי [内堀], שעדיין קיימת בשלמותה. בטוקיו העכשווית, אוצ'י-בורי וסוטו-בורי הם גם שמות של רחובות ראשיים שמסלוליהם עוקבים אחר התוואים של שתי התעלות.

3.

במזרח צ'יודה, בין הארמון הקיסרי לתחנת הרכבת המרכזית, נמצא אזור העסקים החשוב ביפן, ששמו מַרוּנוֹאוּצִ'י [丸の内], "בתוך המעגל". מקור השם בעובדה שהאזור נכלל במקור בשטח טירת אדו ונמצא בין שתי תעלות המגן המעגליות שלה.

4.

המשמעות המילולית של צִ'יוֹ היא אלף שנים או אלף דורות, אבל כמו בעברית, הכוונה היא פשוט לתקופה ארוכה מאוד או נצח. המילה מופיעה גם בהמנון היפני, קִימִי-גַה-יוֹ [君が代], "תקופת שלטונך" (הכוונה לקיסר):

תקופת שלטונך
君が代は
kimi ga yo wa

לאלף שנה, לשמונת אלפים שנה, [ = לנצח-נצחים]
千代に八千代に
chiyo ni yachiyo ni

עד שחלוקי האבן
さざれ石の
sazare ishi no

יהפכו לסלעים
いわおとなりて
iwao to narite

וטחב יצמח עליהם
こけのむすまで
koke no musu made

2 replies on “צִ'יוֹדַה-קוּ [千代田区]”

איזו יופי. היינו שם אני חושב. זוגתי מתכננת טיולים מעולה. אני זוכר ויש לי תמונות, שכמובן אינני טורח לסמן אותן בשמות או בתאריכים.
אגב, היפנית היא שפה מלרעית או מילעלית?
קוראים משמאל לימין- כמו התעתיק הלועזי – או כמו בעברית?

אהבתי

בסוגים רגילים של כתיבה, למשל ביד, באינטרנט, בטלפון וכו', כותבים וקוראים בעיקר משמאל לימין, כמו באנגלית. אבל במקור כתבו גם בטורים אנכיים, שנקראים מלמעלה למטה ומימין לשמאל. זה עדיין מקובל בתחום ההוצאה לאור, וכמעט כל הספרים מודפסים ככה גם היום. לכן ספר יפני נפתח ונקרא מימין לשמאל, כמו בעברית.
ההטעמה בשפה מבוססת על גובה הצליל (pitch accent) ולא על עוצמה כמו בעברית, אז היא לא בדיוק מלעילית/מלרעית. מבחינה פרקטית רוב המילים מוטעמות בהברה השנייה, חלק בראשונה, ולחלק אין בכלל הטעמה (כלומר כל הצלילים באותו גובה). נראה לי שיש גם יוצאי דופן. זה עוד אחד מהתחומים שמסובכים מאוד בתיאוריה אבל במציאות אפשר להשתלט עליהם כשצוברים ניסיון.

Liked by 1 person

להגיב על דן לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s