פוּצוּקַה-קְיוּֿ [二日灸]

1.

ברפואה היפנית המסורתית, בהשפעת הרפואה הסינית, נהוג להבעיר מנות מיובשות של צמח בשם מוֹגוּסַה [艾] (או בשם הנפוץ יותר, יוֹמוֹגִי [蓬]) על העור בנקודות מפתח בגוף כאמצעי ריפוי ושמירה על הבריאות. ההליך נקרא ביפנית קְיוּֿ [灸]. השם "מוֹקְסַה" (moxa), שמקובל במערב, הוא שיבוש של המילה מוגוסה.

2.

אחד המנהגים ההיסטוריים ביפן היה להבעיר קיו על הגוף ביום השני של החודש השני לפי לוח השנה הירחי שהיה נהוג בעבר. מנהג זה נקרא פוּצוּקַה-קְיוּ [二日灸] — "קיו של היום השני". לפעמים נהגו כך גם ביום השני של החודש השמיני.

3.

האמונה העממית היתה שיעילות הקיו מוכפלת ביום זה, והמנהג נחשב למגן מפני מחלות ומבטיח בריאות טובה ואריכות ימים.

4.

השנה בלוח הירחי היפני התחילה בסביבות פברואר-מארס לפי לוח השנה המודרני, ולכן החודשים הראשונים בשנה המסורתית מזוהים עם האביב. פוצוקה-קיו הוא אחת ממילות העונה — קִיגוֹ [季語] — האביביות בשירת הייקו.

5.

דוגמה לשיר הייקו שכולל את המילה, מאת מַסָאוֹקַה שִיקִי [正岡子規]:

ממש לא בא לי למות; בחודש השני של האביב, ביום השני, מבעיר קיו

死はいやぞ其きさらぎの二日灸

shi wa iya zo sono kisaragi no futsuka kyū

3 replies on “פוּצוּקַה-קְיוּֿ [二日灸]”

עדיף לא להסביר להם, שימשיכו בשלהם ויעזבו את היפנים בשקט. באופן כללי, לדעתי, כשמערביים מדברים על הייקו זה אפילו יותר גרוע מאשר כשהם מתעלמים ממנו. יש מעט מאוד יוצאי דופן. יום אחד אולי אכתוב על זה אם אהיה במצב רוח ללשון הרע (בלי שמות).

אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s