טָאיקַה [大化]

1.

עד לאימוץ לוח השנה המערבי, לא היה בשימוש ביפן לוח שנה בעל נקודת התחלה אחת שממנה נספרות השנים ברצף מתמשך.

2.

המנהג היפני המסורתי, שהגיע מסין, הוא לתת שמות לתקופות שלטון של קיסרים ולספור את השנים מנקודת ההתחלה של כל תקופה בנפרד. כל שם כזה נקרא גֵנְגוֹֿ [元号] או נֵנְגוֹֿ [年号].

3.

השיטה עדיין נמצאת בשימוש יומיומי, ונפוצה במיוחד בהקשרים רשמיים, לדוגמה שנות תקציב, שנות לימודים, ומסמכים רשמיים של רשויות ממשלתיות ועירוניות.

4.

בעידן המודרני נהוג לתת שם אחד שחופף לכל תקופת כהונתו של הקיסר, אבל בעבר הרחוק יותר היה מקובל גם להחליף שמות תוך כדי הכהונה מסיבות שונות, לדוגמה רצון לפתוח דף חדש ולהתנתק מתקופה שהתאפיינה באירועים שליליים רבים.

5.

הגנגו הראשון בתולדות יפן היה טָאיקַה [大化], צירוף שאפשר לפרש כ"שינוי גדול". תקופת טאיקה התחילה ב-17 ביולי 645, מספר ימים אחרי המלכת הקיסר קוֹֿטוֹקוּ [孝徳], ונמשכה עד 22 במארס 650, אז נכנס לתוקף גנגו חדש בשם הָקוּצִ'י [白雉] תחת אותו קיסר.

6.

הגנגו הנוכחי הוא רֵייווַה [令和], שהתחיל ב-1 במאי 2019 והחליף את הֵייסֶיי [平成]. השנה הנוכחית, 2022, היא רייווה 4.

5 replies on “טָאיקַה [大化]”

היו תקופות שנראה היה שזה קורה, אבל משהו תמיד מושך אותם החוצה מהעולם הרגיל ולכן נשארים מעניינים.

אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s