נִיטוֹֿרְיוּֿ [二刀流]

1.

"זרם שתי החרבות" — נִיטוֹֿרְיוּֿ [二刀流] — הוא ביטוי שמשמעותו המקורית היא לציון שיטת הלחימה שפיתח מיאמוטו מוסשי. הלוחם בשיטה זו הפעיל בו-זמנית את שתי החרבות שנשא כל סמוראי — הקצרה (ווַקִיזַשִי [脇差]) והארוכה (קַטָאנַה [刀]) — במקום רק אחת מהן כמו שנהוג בשיטות המקובלות יותר אז והיום.

2.

בהמשך התגלגל הביטוי לציון אדם שאוהב במידה שווה שני טעמים, חריף ומתוק, כלומר אלכוהול וממתקים. כיום משתמשים בביטוי באופן רחב יותר, לאנשים שמצטיינים באופן שווה בשני סוגי פעילות, במיוחד כאלה שקשה להצליח בשניהם יחד. אפשר לפגוש אותו לעתים קרובות בתקשורת, בהקשר של בייסבול — משחק פופולרי מאוד ביפן — שם הוא מתייחס לשחקן שמתפקד בהצלחה גם כחובט וגם כמגיש.

3.

מילה אחרת שמציינת את כל המשמעויות שנמנו כאן היא רְיוֹֿטוֹֿ-זוּקָאי [両刀遣い], "משתמש בשתי החרבות".

3.

הרעיון של שתי חרבות שמופעלות יחד התגלגל גם לתחום מופשט יותר: מושג הדילמה. כיום ביפנית "דילמה" היא פשוט "דִירֵמַּה" [ディレンマ], אבל התרגום היפני הראשון למושג היה רְיוֹֿטוֹֿ-רוֹמְפּוֹֿ [両刀論法], "לוגיקה דו-חרבית".

צִ'יוֹדַה-קוּ [千代田区]

1.

צִ'יוֹדַה-קוּ [千代田区] במרכז טוקיו — בעל האוכלוסייה הקטנה ביותר מבין 23 הרובעים המיוחדים — קיבל את שמו מטירת אֵדוֹ [江戸城], שכינויה השני היה צ'יודה-ג'וֹֿ [千代田城], "טירת שדות אלף הדורות".

2.

שטחו של צ'יודה חופף כמעט לגמרי למתחם טירת אדו המקורי, בגבולות תעלת המגן החיצונית — סוֹטוֹ-בּוֹרִי [外堀] — שהקיפה אותו במעגל. התעלה החיצונית קיימת היום רק כשרידים בחלקיה הצפוני והמערבי. בעבר היא עברה גם ממזרח לאתר שבו עומדת תחנת הרכבת המרכזית של טוקיו.

3.

החלק העיקרי של מתחם טירת אדו הוא זה שנמצא היום בשטח הארמון הקיסרי, במרכז צ'יודה. מהטירה נותרו רק שרידים; חלקה העיקרי נהרס בשריפה ב-1873 וחלקים נוספים נהרסו או פורקו בתקופות מאוחרות יותר. רוב השטח הזה מוקף בתעלת המגן הפנימית, אוּצִ'י-בּוֹרִי [内堀], שעדיין קיימת בשלמותה. בטוקיו העכשווית, אוצ'י-בורי וסוטו-בורי הם גם שמות של רחובות ראשיים שמסלוליהם עוקבים אחר התוואים של שתי התעלות.

3.

במזרח צ'יודה, בין הארמון הקיסרי לתחנת הרכבת המרכזית, נמצא אזור העסקים החשוב ביפן, ששמו מַרוּנוֹאוּצִ'י [丸の内], "בתוך המעגל". מקור השם בעובדה שהאזור נכלל במקור בשטח טירת אדו ונמצא בין שתי תעלות המגן המעגליות שלה.

4.

המשמעות המילולית של צִ'יוֹ היא אלף שנים או אלף דורות, אבל כמו בעברית, הכוונה היא פשוט לתקופה ארוכה מאוד או נצח. המילה מופיעה גם בהמנון היפני, קִימִי-גַה-יוֹ [君が代], "תקופת שלטונך" (הכוונה לקיסר):

תקופת שלטונך
君が代は
kimi ga yo wa

לאלף שנה, לשמונת אלפים שנה, [ = לנצח-נצחים]
千代に八千代に
chiyo ni yachiyo ni

עד שחלוקי האבן
さざれ石の
sazare ishi no

יהפכו לסלעים
いわおとなりて
iwao to narite

וטחב יצמח עליהם
こけのむすまで
koke no musu made

קַאיטֶן [回天]

הראשון מבין "כלי הנשק המיוחדים" (כלי נשק שמתוכננים כך שהפעלתם הורגת את מפעיליהם) של צבא יפן במלחמת העולם השנייה היה הטורפדו המאויש קַאיטֶן [回天]. פירוש השם הוא "לסובב את השמיים" או "לסובב את העולם", במובן של הפיכת המצב הקיים ושינוי מגמה לטובה, והוא מייצג את הנסיבות שבהן הוחלט על פיתוח ושימוש בכלי נשק כאלה — כצעד של ייאוש כשהמלחמה באוקיינוס השקט נטתה בבירור לרעת יפן. השם גם קיבל השראה מספינת תותחים מפורסמת מהמאה ה-19, קאיטן-מָרוּ [回天丸], שהחלה את דרכה בצי הפרוסי תחת השם דנציג ובהמשך נמכרה ליפן ושימשה את משטר השוגונים. הטורפדו קאיטן נודע גם בשם הקוד שלו, מָרוּ-רוֹקוּ [〇六], "אפס שש". קיום הרכיב "מרו" בשני השמות הוא צירוף מקרים, והם מגיעים ממקור שונה. במאמר עתידי ידובר על משמעות הסיומת הזו לשמות של כלי שיט, שעדיין נמצאת בשימוש נרחב ביפן המודרנית.

טוֹֿקְיוֹֿ [東京]

1.

המקום שמוכר לנו בשם טוֹֿקְיוֹֿ [東京] הוא למעשה לא עיר אחת אלא רצף של עשרים ושלושה "רובעים מיוחדים" [特別区] שלכל אחד מהם יש שם משלו ומעמד של עיר עצמאית.

2.

השם טוקיו מציין רשמית מחוז שלם שבו נכללים הרובעים המיוחדים לצד ערים נפרדות, כפרים, ויישובים אחרים, כמו גם מספר איים מרוחקים באוקיינוס השקט. שמו של המחוז הוא טוקיו-טוֹ [東京都], שאפשר לפרש מילולית כ"אגד הערים של הבירה המזרחית". למילה "טו" יש כמה פירושים, והיא מציינת גם עיר בירה וגם מטרופולין.

3.

מבחינה מנהלית, טוקיו התקיימה כעיר אחת בשם זה במשך 75 שנה בלבד, משנת 1868 — אז קיבלה את שמה החדש, לאחר שקודם לכן, בזמן היותה בירת שלטון השוגונים, נקראה אֵדוֹ [江戸] — ועד 1943, השנה שבה בוטלה החלוקה בין העיר למחוז טוקיו שסביבה והשניים אוחדו לטוקיו-טו. החלוקה מחדש של המחוז לרובעים מיוחדים וסוגי יישובים אחרים בוצעה ב-1947, לאחר מלחמת העולם השנייה.

4.

שמותיהם של הרובעים המיוחדים מבוססים על מקורות היסטוריים או גיאוגרפיים שקשורים לאזור שבו הם נמצאים. לכל אחד מהם יוקדש בהמשך מאמר נפרד שאליו אפשר יהיה להגיע בקישור דרך הרשימה. הרובעים הם, מהמרכז החוצה בכיוון השעון:

  1. צִ'יוֹדַה [千代田]
  2. צ'וּֿאוֹֿ [中央]
  3. מִינָטוֹ [港]
  4. שִיבוּיַה [渋谷]
  5. שִינְג'וּקוּ [新宿]
  6. בּוּנְקְיוֹֿ [文京]
  7. טָאיטוֹֿ [台東]
  8. סוּמִידַה [墨田]
  9. קוֹֿטוֹֿ [江東]
  10. שִינַגַווַה [品川]
  11. מֵגוּרוֹ [目黒]
  12. סֶטָגַיַה [世田谷]
  13. סוּגִינַמִי [杉並]
  14. נַקַנוֹ [中野]
  15. טוֹשִימַה [豊島]
  16. קִיטָה [北]
  17. אַרַקַווַה [荒川]
  18. אַדָצִ'י [足立]
  19. קַצוּשִיקַה [葛飾]
  20. אֶדוֹגַווַה [江戸川]
  21. אוֹֿטַה [大田]
  22. נֶרִימַה [練馬]
  23. אִיטָבַּשִי [板橋]